נתניהו לא שבוי בידי בן גביר, הוא ליהק אותו ומביים אותו.

נתניהו לא שבוי בידי בן גביר, הוא משתמש בו.

הנרטיב שהשתרש בציבור מדבר על כך שבן גביר וסמוטריץ מונעים מנתניהו לקדם עסקת חטופים, לאור איומיהם ״שעסקה מופקרת״ תביא לפירוק ממשלה. זו אמת חלקית בלבד כי היא מתארת רק צד אחד ומעמידה את נתניהו ״כשבוי״ בידי בן גביר וסמוטריץ כאילו ״הוא מאד רוצה לקדם עסקה אבל נבלם על ידם״.

האמת היא שנתניהו ובן גביר חולקים את אותה תפיסה ואותם אינטרסים בסוגיית החטופים, כל אחד מסיבותיו הוא. שניהם רואים בעיכוב קידום עסקה כמחיר הכרחי על מנת לקדם את תפיסתם הביטחונית ו/או השגת מטרות המלחמה ו/או מטרות אישיות. מבין שניהם, בן גביר דובר אמת בעוד נתניהו משקר את הציבור ואת משפחות החטופים. למעשה נתניהו ״ליהק״ את בן גביר לתפקיד הקיצוני המאיים ואפילו ״מביים״ אותו כי זה משרת אותו.

בן גביר לא עוטף את דעתו באריזה מטעה. הוא אמנם לא אומר במוצהר שמבחינתו החטופים הם קורבן הכרחי אך כל התבטאויותיו מלמדות שלזה בדיוק הוא מתכוון. בן גביר הבין כבר בתחילת המלחמה שהשפעתו על ניהולה נמוכה ביותר והחליט מייד להיכנס לקמפיין האופוזיציונר בתוך הממשלה, שישרת אותו בבחירות הבאות. כל צעד שלו מתועד ומיועד לקמפיין זה.

נתניהו לעומתו עוטף את תפיסתו בשכבות על שכבות של ״החטופים בראש העדיפות שלנו״ או ״אנחנו עושים הכל כדי לשחררם״, המסתירות את תפיסתו האמיתית. נתניהו חי פוליטיקה, מבין פוליטיקה, חושב פוליטיקה, נושם פוליטיקה, עושה פוליטיקה ללא הפסקה.

נתניהו נלחם על הישרדותו בשלטון כמטרת המלחמה העליונה שלו! הוא גם נלחם על ״האיזון״ בין כישלון ה 7/10 לניצחון והישגים במלחמה, גם זה לצורך שיקום תדמיתו כמנהיג הראוי להמשיך להחזיק בהגה השלטון. מבחינתו הכישלון הוא של הצבא והשב״כ ואין לו חלק בו, לעומת זאת ״הניצחון״ הוא שלו כשלצה״ל ושב״כ אין חלק בו, למרות שהם אלה המייצרים לו את ההישגים. לכן הוא היה חייב לצבור הישגים מרשימים אותם ינכס לעצמו לפני קידום פתרון לסוגיית החטופים.

מבחינתו פתרון עסקת החטופים הוא קודם כל שיקול פוליטי ורק לאחר מכן שיקול ביטחוני אסטרטגי. את קידום עסקת החטופים הוא יחבר לאירוע בחירות כלליות, בין אם הוא ייזום אותו (לא אופתע אם זה מתקרב) ובין אם ייכפה עליו. שחרור חטופים אמור להיות אירוע חדשותי פוזיטיבי האמור להפוך לנכס אלקטורלי ולכן לא נכון ״לבזבז את הקופון״ אם זה לא משרת את מטרת  ההישרדות. כאשר עמדה על הפרק, לפני חודשים ארוכים, הצעה לעסקה אחת כוללת, נתניהו העדיף עסקה בשלבים או ״שחרור חטוף אחד כל יום״. רק ראש פוליטי מסוגל לחשוב על כך, שהרי עשרות מהדורות חדשות על פני כמה שבועות יעסקו בשחרור ופחות בהפקרה ובמחדלים.

לאור זאת נקודת הפיצול בין האינטרס של נתניהו לזה של בן גביר תהיה קשורה לבחירות. ברגע שיוחלט על בחירות נתניהו יעשה כל וויתור נדרש כדי לקדם עסקה ויהיה מוכן ״להקריב״ את בן גביר וסמוטריץ כי מנוף הלחץ שלהם לא יהיה רלוונטי יותר. הוא ינסה ״לגזור קופון״ על הרחקתם, על קידום עסקה ואולי גם על קידום מהלך מדיני מול ארה״ב וסעודיה. כאשר הוא רואה את האופוזיציה הרופסת הוא מאמין שיוכל לנצחה בבחירות.